תצוגות קבע

ובכל זאת אותיות פורחות

וילנה כמשל לזהות יהודית

תערוכה מרגשת ומעוצבת להפליא המבוססת על מבצע גאולתם של ספרי תורה ומגילות שהובאו מוילנה לישראל.
התערוכה שוזרת את תולדות הספר העברי ומשמעותו יחד עם סיפורה של הקהילה היהודית בוילנה בתקופת השואה.

במהלך מלחמת העולם השנייה נערכו מסעות ברחבי ליטא בהם נאספו עשרות אלפי ספרים וביניהם גם מאות ספרי תורה וספרים בעברית.
לאחר המלחמה הוגדרו הספרים ''אוצר לאומי'' השייך לממשלת ליטא.
במשך למעלה מארבע שנים התנהלו מגעים עם ממשלת ליטא על מנת לשנות את החוק הליטאי המכריז שספרי התורה הם חפצי תרבות שאסור להוציאם מהמדינה.
בתאריך 30.1.2002 יצאה משלחת לוילנה בראשות הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו, ושבה עם 345 ספרי תורה, גווילים ומגילות.
לאחר שיקום הועברו לבתי כנסת בישראל ובחו''ל 18 ספרי תורה ו-15 מגילות.
120 גווילים שהובאו מוילנה במבצע זה תלויים בחלל התצוגה כחלק מהמיצב, בתוך שקי הפשתן הממוספרים איתם הגיעו.

התערוכה משלבת מיצג ומיצב, וכן פריטים מחיי הפרט ומחיי הקהילה בוילנה במהלך שנות המלחמה. בין הפריטים: מחזור לראש השנה של חיים מנחם בסוק שהוחבא במלחינה בגטו, יומנים אישיים, ארון הקודש הזעיר אשר הוכן ע''י נכדיו של פרופ' יוסף יהויכין עבור ספר התורה עמו עלה יהויכין לתורה בברגן בלזן. ספר התורה היה עם אילן רמון במעבורת החלל קולומביה.
להרחבה על ארון הקודש הזעיר

מעולם היחיד

חפצים של אנשים שהטביעו חותם בדורם
בתערוכה זו נעשה שילוב בין שחזור חדרו ההיסטורי של הרב הרצוג, רבה הראשי האשכנזי הראשון של מדינת ישראל, לבין חפצים של אנשים שהובילו מהלך של שינוי. בתערוכה מוצגים בין היתר ציצית וכיפה מאולתרות של אסיר ציון הרב יוסף מנדלביץ', ספר תורה שחזר מן השבי המצרי, סידור תפילה שנכתב מתוך הזיכרון בשבי במלחמת העולם השניה ועוד. 

החפצים בחדר זה מעלים שאלות על אודות מקומו של היחיד בקהילה, והשפעתו על היחד הקהילתי.

להרחבה על הציצית של יוסף מדלביץ'

בין הזמנים

הזמן כעוגן ברצף ההיסטוריה של העם היהודי
מהו הזמן היהודי? האם ניתן לגלות באמצעותו את סוד הישרדותו של העם היהודי?
לאורך הדורות היהדות פיתחה מנגנונים שונים לחיים על פי זמן תלוי הקשר: זמן היסטורי, חברתי, דתי, תרבותי וזמן לאומי.
המעבר בין הזמנים בלוח השנה היהודי מובדל באמצעות האור ועל ידי פעולה של הדלקת הנר.
בתצוגה תשמישי קדושה ומצווה מבית כנסת - המרכז הרוחני של מעגל החיים ומעגל השנה היהודיים, לצד פריטים ויצירות אמנות המעלים על נס את  המנורה כסמל יהודי המבטא את זיכרון העבר, את תקומת מדינת ישראל ואת נצחיותו של העם היהודי.

כדאי להכיר: מנורות החנוכה מוורשה

זמן נשים

עולמה של האישה בחברה היהודית
זמנה של האישה שונה במהותו מזמנו של הגבר.
התערוכה מאפשרת הצצה אל עולמה הפנימי של האישה בחברה היהודית לגווניה, עולם עשיר בהתמודדויות בין גוף לנפש, בין חומר לרוח ובין הלכה למעשה.
הפריטים המוצגים שופכים אור על שלבי מעבר במחזור הזמן הנשי: התבגרות, נישואין, הריון, לידה, אימהות וחיי משפחה.

כדאי להכיר: השמלה הגדולה

סיפורים מן המניין

ממעמקי האדמה, דרך מצולות הים ועד לחלל הגדול.

לצד תשמישי קדושה ומצווה אשר לכל אחד מהם סיפור הצלה פרטי, מוצגים פריטים נבחרים המייצגים את אוסף המוזאון. אוסף שראשית דרכו הוכרזה כ''הצלת אוצרות העם היהודי''.
במרכז התצוגה ארון קודש מגליציה אשר שימש קהילה בשכונת מאה שערים בירושלים והועבר לשיקום במוזאון היכל שלמה, וספר תורה מן המאה ה-13 הכתוב על עור אייל, אשר נמצא קריא לאחר שיטפון, ואף ניצל ממכירה פומבית שנערכה ע''י הנאצים במלה''ע השניה. 
להרחבה על ארון הקודש מגליציה

עולם קטן

אמנות יהודית בגובה העיניים

חדר חווייתי ובו חפצים מתוך אוסף המוזיאון שהמשותף להם הוא גודלם הזעיר: הדיורמות מספרות את סיפורו של העם היהודי מימי אברהם אבינו עד חורבן בית המקדש,תצוגת המיקרוגרפיה- שיאים חדשים בכתב זעיר על חפצים שונים, ובתי עץ מיניאטוריים שבהם חפצי יודאיקה קטנטנים.

מוזה ON- מרחב למידה פעילה

המרחב מחולק למספר מוקדים ומעוצב כמגרש משחקים מטפורי: קיר טיפוס, ארגז חול, נדנדות, סולם ערכים ועוד. בכל חלק ניתן דגש על יחסי הגומלין שבין האוסף ובין המבקר. הפעילויות השונות במרחב מאפשרות יישום של ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים ברוח התרבות היהודית.
החדר מאפשר מפגשי שיח, הרצאות, שימוש בטכנולוגיה, סדנאות דינמיקה קבוצתית וסדנאות יצירה בקבוצות גיל שונות. 
מטרת המפגשים והתערוכות בחדר זה הינה לעודד את ההבעה האישית של התלמידים, הסטודנטים והמורים ולהקדיש זמן לבירור שאלות לפני הביקור במוזאון ולאחריו.

להרחבה

 

תצוגות קבע- מוזאון היכל שלמה